רובנו מכירים את האמירה המשעשעת: "הוא ישן כמו תינוק, קם כל שעה ובוכה". מאידך, במסורת היהודית שלנו, נדודי השינה של המלך אחשי וורוש במגילת אסתר, "בלילה ההוא נדדה שנת המלך", הובילו דווקא לתוצאה טובה. אם להתייחס לסטטיסטיקות שמתעלמות מקי טגוריות שונות, הרי כ 30%- מהאוכלוסייה סובלים מהפרעות שינה.
סביר להניח כי אם השאלה הייתה מי סבל בשלב מסוים של חייו מהפרעות שינה, הרי שהאחוז היה עולה. אבל ברור שהפרעות שינה במובנן החמור הם נפוי צות פחות ובמצב שבו הן הן מהוות הפרעה של ממש לתפקוד, הרי על פי הגדרות חומרה ומהות שונות, הן עשויות לפגוע בכ- 10% עד 25% מהאוכלוסייה.
אנשים הסובלים מהפרעות שינה קשות וממושכות יכולים להעיד על הנזקים המצטברים, אך רבים מהם מנסים להסתיר את העניין ככל שניתן ממעסיקיהם או מגורמים אחרים בסביבתם. במקרים של הפרעות שינה קשות, רמת הריכוז יורדת, ואיתה רמת התפקוד הכוללת, עניין שיש לו השלכות ישירות על איכות העבודה והתפוי קות, שלא לדבר על פגיעות ממשיות. נזקים אחרים נוגעים לפגיעות קוגניטיביות, קשר ישיר לדמנציה לסוגיה והזדקקות מוקדמת יותר לסיוע ולטיפול.
מעסיקים הנתקלים בעובד הסובל מהפרעות שינה, לא יידעו לזהות את הסיבות לתפקוד נמוך וגם כשמעסיק כזה מנסה לרדת לפשר ההידרדרות של עובד בהיקף התפוקה או באיכותה, הוא לא יצליח לרוב לקבל מידע אמין ולא יוכל להשפיע בשום דרך. התוצאה היא כי גם ירידה בתפקוד של 10% אצל 5% מהעובדים, משמעה הפסד תמ"ג בישראל של כ 10- מיליארד ₪.
אם נוסיף לכך הקדמה של שנה עד שנתיים בדמנציה אצל 10% מהקשישים, ולכן הזדקקות מוקדמת יותר של סיוע בצורת כוח עזר וכלים אחרים, אנו עשויים לקבל כי העלות הנוי ספת מהתופעה הזאת עשויה גם לעבור את ה 20- מיליארד ₪.
תרומה למגיפות המודרניות במרכז הרפואי במרילנד העריכו כי בכל שנה נגרמות בארה"ב כ 200,000- תאונות דרכים וכ 1,500- הרוגים בגלל הפרעות שינה. יש גם מחקרים שמצביעים על קשר בין הפרעות שינה לסכרת והשמנת יתר, כלומר תרומה למגיפות מודרניות שפוגעות באוכלוסייה ומעמיסות על מערכת הבריאות.
בסך הכל בהערכה די זהירה ניתן לטעון כי הפי רעות השינה גורמות לנזק מקרו כלכלי של כ 30- מיליארד ₪ ברף התחתון וכפול מכך ברף העליון, זאת לעומת התמ"ג בישראל שנע סביב כ- 2- טרי ליון (אלפיים מיליארד) ₪. כמובן שאנשים מתייחסים לתופעה ברמה המשי קית כמו שהם מתייחסים לתאונות דרכים, כגזירה שיש לקחת אותה בחשבון מבלי יכולת לשנות אותה באופן מהותי.
השאלה אבל היא אחרת. איזו השקעה נדרשת על מנת לצמצם את התופעה בכ- 10% , 20% או 30% . חשוב להגביר מודעות אם למשל היו משקיעים כ- 50- מיליון ₪ בהגברת המודעות באמצעות פרסום ממוקד ומוסיפים תקנים בהיקף של 100 עובדים ברמות שונות, שיכלו לטפל בכ 20,000- מקרים לשנה, בעלות הכוללת גם סביבת עבודה של כ 100,000- מיליון ₪ למערכת הבריאות על מנת שתטפל בהפרעות השינה, ניתן בעזרת 150 מיליון ₪ כאלה לצמצם את היקף התופעה. די בצמצום של 1% , אחוז אחד בלבד, בהיקף התופעה כדי לייצר בשנה ערך של 300 מיליון ₪, שהוא כפול מעלות ההשקעה.
הדבר החשוב הוא להתחיל במודעות אצל קברי ניטי מערכת הבריאות ומשרד האוצר, כך ששני הגופים האמונים על תקצוב נושאי בריאות יהיו מודעים לאחת המגיפות היותר חמורות שהחלה במאה ה 20- והתעצמה במאה ה 21- . חשוב לדאוג להכשרת מומחים במוסדות הרפואיים השונים, לממן את קופות החולים באופן יחסי ולהתחיל מחקר פעיל על הנזקים ודרכי המניעה של תופי עות אלה, לרבות התועלות המושגות ממהלך כזה של בריאות הציבור
